ליקטו ורשמו מוסיק קפלן ונח שטרן

גישושים ראשוניים

היה זה שמואל לוין-אפשטיין אשר בכנס השנתי של אחוות אלפא אומגה בדטרויט ב-1946, הכנס הראשון אחרי מלחמת העולם השניה, עשה את הקשר בין הסתדרות רופאי שיניים בישראל לבין האחווה. בשנת 1949 בכנס אלפא אומגה בשיקגו קיבל שמואל לוין-אפשטיין תואר כבוד כחבר האחווה, וכך הוא היה לחבר השני של אלפא אומגה מבין רופאי השיניים מישראל. הראשון היה בנו יעקב, שנהיה חבר אלפא אומגה בהיותו סטודנט לרפואת שיניים בארה”ב.

התארגנות הסניפים בישראל

בשנת 1954 הוחלט בהנהלת אלפא אומגה בארה”ב להקים בישראל את הנגידות מס’ 20. יעקב לוין-אפשטיין מונה להיות הנגיד (Regent) הראשון, המייסד והמארגן של האחווה בארץ.

ב-29.7.1954 בעת ביקורו בארץ של הנשיא העולמי לואיס י.גלין נערכה לו קבלת פנים במועדון התיירות בטלביה, במסגרתה נערכה השבעת האחים של סניף ירושלים.

14 חברי סניף ירושלים היו נוכחים: הנגיד יעקב לוין-אפשטיין; שמואל לוין-אפשטיין, נשיא הסניף הירושלמי; והחברים חיים ברנט, משה גלזמן, אלכסנדר גרוסמן, בנו וויסברג, יעקב ירדני, י.לפידות, יצחק מיכמן, פריץ פריד, משה רבינוביץ, קורט רוזנצוויג, רודי רודברג, ואינו שקי.

ב-1 באוגוסט 1954 הוקם סניף חיפה, ובו הושבעו 9 חברים: ה.בראונשוויגר, קורט דנקוורט, דוד גוטמן, ה.לחמן, מ.צ’יזיק, גיאורג וינטרניץ, י.ינאי (מזכרון יעקב), ק.צוקר, וא.פקל.

ב-3 באוגוסט 1954 נערכה מסיבה גדולה בבית ציוני אמריקה בתל-אביב, ושם הושבעו החברים הבאים: ב. בקר, ה.ברגר, מ. בינור, חיים איידלס, ג. גרוסמן, ל.הירש, משה מישורי, ה.נידרלנד, מ.סלפטר, אריה סרנת, יצחק זייפרט, אברהם זוסמן, ש.תג’ר, מ.ווינרב, צ.זיידנר. (הרשימה אינה שלמה).

מיד עם הקמת הסניפים בשלשת הערים הגדולות בישראל התחילה להתארגן גם קבוצת סטודנטים בבית-הספר לרפואת שיניים בירושלים, שהיתה אמורה לשמש כעתודה מתמדת לחברים חדשים לאחווה. הסטודנטים התארגנו במסגרת סניף אלפא סיגמה. באוגוסט 1959, עם ביקורו בארץ של הנשיא האמריקאי של האחווה דוד דין לרגל סיום לימודיו של המחזור הראשון בבית הספר לרפואת שיניים, הוחלט להשביע את החברים באחוות הסטודנטים. נשיא אלפה סיגמה היה שמואל פרלמוטר, והחברים הראשונים היו: יעקב ארליך, ישראל גלעדי, מיקי הלפט, אהוד מלברגר, צביקה מסנר, חיים סרנת, נתן פורטוגז ומוסיק קפלן.

סיפורו של אח וותיק

אריה סרנת מתל-אביב, אשר כיהן כנגיד בין השנים 1962-1965, הוא אחד האחים הותיקים בארץ, והוא מספר על התארגנות הראשונה.

“ההתלהבות להתאגד לאחווה היתה גדולה. בהיותי סטודנט באוניברסיטת אילינוי ראיתי בשיקגו את הפעילות של האחווה ושל האחים. את זאת רציתי לראות גם כאן. ערכנו כינוסים במלונות; ילדי החברים הופיעו לפנינו במופעים ובנגינה בחליל, בכינור ובשירה; עשינו דיונים וקבלנו את האורחים שהגיעו לבקר בארץ, והרגשנו שאנו עושים רבות לקידום נושא התפתחותו של בית הספר לרפואת שיניים. כל אורח שהגיע מחו”ל התארח אצלי, לקחתי אותו לסיורים, הצגתי אותו לפני החברים והרגשנו שקשרנו קשרים עם מיטב רופאי השיניים היהודיים מארצות הברית, קנדה ומקסיקו. היתה לנו נחישות במטרה, והסיסמה של האחווה – יהדות, מיקצועיות, ואחוותיות – התבטאה בכל צעד ושעל. לימים הלכה האחווה הישראלית והתרחבה, אלפא אומגה הפכה בתקופתנו לאחווה כלל עולמית שכל רופא שיניים יהודי נחשב בה כעמית, ואף אחד לא חסך טורח, כסף ועמל כדי להרים את הפרויקט של בית הספר בירושלים אל על. ואז גיליתי בענווה, שאין צורך לשאול מה נותנת לי האחווה אלא דוקא וביחוד מה אני יכול לעשות למען האחווה. אשרי האיש שכל זה חווה.”

הקמת מפעל ה”משלש”

בשנת 1976 הוקם ביוזמת נשיא סניף ירושלים של אלפא אומגה סניף ירושלים, פרופ’ אריה שטייר, ארגון “משלש” (מתנדבי שירות לטיפול שיניים) לנזקקים. פעולה זאת נעשתה יחד עם האגודה למלחמה בקדחת השיגרון, בראשותה של גב’ עליאש. בהתחלה היו 14 רופאי שיניים חברי אלפא אומגה שהתנדבו למתן עזרה לנזקקים. עם הזמן התרחבו השורות והגענו עד ל-140 רופאים מירושלים שטיפלו בכ-2000 נזקקים. במיוחד היו פעילים בסניף הירושלמי הרופאים אריה שטייר, חיים פיטרוקובסקי, דוד בירקאן, משה קלמן, אדריאן בקר, נח שטרן ואילנה ברין. התארגנות דומה היתה גם בחיפה ובתל-אביב, אם כי לא בקנה מידה כזה כמו בירושליים.

סניף חיפה אימץ בסוף שנות השמונים את בית האבות הספרדי בנווה שאנן. בימי שישי קיימו אחי האחווה החיפאית תורנות של טיפול שיניים לחוסים במעון זה. פעולה זו נמשכה מספר שנים. בנוסף, הגישה קבוצת רופאים מן הסניף החיפאי טיפול שיניים למעוטי יכולת במרפאותיהם הפרטיות, בהפניית עיריית חיפה.

בשנת 1980 נכנסה אלפא אומגה כשותפה בפרויקט שיקום השכונות של מדינת ישראל ועזרה להקים מרפאות שיניים בשדרות, אשקלון, קרית-גת, ירושלים ועוד. האחווה שלחה רופאים מתנדבים מארה”ב, אנגליה וצרפת ששהו, ברובם, כחודש ימים בארץ, עבדו במרפאות אלו וטיפלו באוכלסיות מעוטות יכולת. אורגן להם דיור ושולמו להם הוצאות הנסיעה בלבד. גם חברים מהאחווה בארץ התנדבו במסגרת זו. במשך כ-5 שנים הגיעו לארץ כ-160 רופאים מתנדבים

ספריית ההשאלה לסטודנטים

בשנת 1986 נוסדה בבית הספר לרפואת שיניים בירושלים ספריית השאלה לסטודנטים. מטעם ישראל היה פעיל במפעל עמי שמידט, בוגר צעיר שזה עתה סיים את לימודיו בירושלים. הרוח החיה בארה”ב היה רוני פיינמן מאטלנטה. בספריה נמצאו, מלבד ספרים, גם סרטי ווידיו קליניים ברמה ובאיכות גבוהים במיוחד. ב-1990 הוקמה ספריה דומה גם באוניברסיטת תל-אביב.

יום עיון ע”ש הרי זיכר

החל משנת 1992 מתקיים מדי שנה יום עיון לזכרו של גדול האנטומים בכל הזמנים ד”ר הרי זיכר. זיכר, שפעל במקור באוניברסיטת וינה, “נדלק” על המפעל הציוני על-ידי עמיתו מוינה, פרופ’ ברנרד גוטליב. לפני פרוץ מלחמת העולם השניה היגר זיכר לשיקגו.

יום העיון לזכרו מאורגן כל שנה על ידי אחד הסניפים, ואיכות ההרצאות הניתנות מרתקת אליו חברי אלפא אומגה ואורחים רבים.

טכסי השבעה

טכסי השבעת חברים חדשים באחווה נערכו בהתחלה על ידי הנשיא העולמי של האחווה בבואו לביקור השנתי לישראל. עם הזמן קיבל על עצמו האח נחמן בן-בסט לנהל את טכס ההשבעה. בן-בסט אפיין את ניהול הטכס ברוח מיסתורית, כפי שנהוג היה במסדרים חשאיים מסוגם של הבונים החופשיים ודומיהם. עם זאת, יש לומר שהאח בן-בסט ניהל את הטכסים במשך שנים והיה למשביע המיתולוגי של אלפא אומגה ישראל.

עם הזמן ביקש האח בן-בסט מהאח אלי צור לקבל על עצמו את תפקיד המשביע. אלי צור גם הכניס שינויים בנוסח השבועה, כנראה בהשפעת לשכת הבונים החופשיים שהוא היה חבר בה.

אחריו קבל על עצמו מוסיק קפלן לנהל טכס זה. הוא הנהיג טכס יותר מודרני, אם כי המיסתוריות והחשאיות כביכול נשארו באופן חלקי בעינם. זכור לטובה טכס ההשבעה המרשים שמוסיק קפלן ערך בבור מים עתיק על המצדה. המורשת היהודית העתיקה של המקום הוסיפה הוד והדר למאורע ההשבעה.

עם מינויו של ניסים לוי לנגיד שונה גם טכס ההשבעה מקצה לקצה. ניסים ביקש מנח שטרן לקבל על עצמו את הטכס ונתן את הסכמתו לערוך שינויים מהותיים ברוח הזמן. הטכס הומחש באמצעות מצגת ממוחשבת בו מוסברים למצטרף הטרי, לפני ההשבעה עצמה, עקרונות וסמלים של אלפא אומגה. אחר כך נערכת ההשבעה, והטכס מסתיים בשירת “התקווה” של כל ציבור המשתתפים.

כינוסים עולמיים של אלפא אומגה בישראל

הפעילות הכלל-עולמית השנתית של אלפא אומגה מגיעה לשיאה בכינוס שנתי שנמשך שבוע ימים. הכינוס, שהוא מסורת מפוארת של האחווה, מתקיים מדי שנה באחת מערי ארה”ב. מאז 1972 מתקיים הכינוס מדי פעם גם בישראל. עד כה התקיימו בארץ ארבעה כינוסים אשר לא נפלו באיכותם ואירגונם מאלו שמאורגנים בארה”ב.

הכינוס הראשון בישראל נערך, כאמור, ב-1972 במלון “דיפלומט” בירושלים. היה זה הכינוס ה-65 של האחווה, אשר זכה לשם “ירושלים של זהב”. המרשל היה יעקב לוין-אפשטיין וסגנו היה בנו וויסברג. בכנס השתתפו כ-600 חברים מחו”ל עם משפחותיהם. במיוחד זכור טכס ה”יזכור” המסורתי, שנערך מדי שנה לזכרם של האחים שהלכו לעולמם. בכינוס זה נערך טכס מרשים ליד הכותל המערבי אשר תוכנן על ידי האח יוסי גולצ’ין.

בשנת 1979 התקיים במלון הילטון בתל-אביב הכנס העולמי “חלב ודבש”. הייתה זו השנה ה-72 לקיומה של אלפא אומגה. המרשל היה יהודה קאופמן וסגנו היה שלום זוסמן. השתתפו בו כ-850 חברים מחו”ל ובני זוגם.

בשנת 1989 התקיים במלון הייאט בירושלים הכינוס “דוד המלך”, במלאות 82 שנה לקיומה של האחווה. המרשל היה אדם שטבהולץ וסגנו היה דני קאופמן. בכינוס זה הושבע לנשיא העולמי של האחווה האח יהודה קאופמן. הוא היה הנשיא הראשון של אחוות אלפא אומגה מחוץ לצפון אמריקה.

בשנת 1998 התקיים בארץ הכינוס ה-91 של האחווה. היה זה לרגל מלאות 50 שנה למדינת ישראל. שם הכינוס היה “יובל הזהב”. המרשל היה קולין גורפיל וסגניו היו לסלי סרברו וחגי סלוצקי. בכנס השתתפו יותר מ-1000 חברים מחו”ל ומשפחותיהם. טכס “יזכור” המרשים התקיים במתחם מוזיאון יד ושם, באיזור המנציח את קהילות ישראל, המאופיין על ידי קירות בנויים מאבנים גדולות וגסות, ושלטים עם שמות הקהילות היהודיות באירופה שתושביהם ניספו בשואה.

בשנת 2007 התקיים במלון “דיוויד אינטרקונטיננטל” בתל-אביב הכינוס ה-100 של האחווה, בניצוחם של המרשלים חגי סלוצקי ודני קאופמן והגזבר אלדד הלפט. כינוס זה, שהיה חגיגי במיוחד וציין את יובל ה-100 של אלפא אומגה, כלל פעילויות רבות, וביניהן גם חנוכת 2 קומות חדשות בבית-הספר לרפואת שיניים עם אולם הרצאות חדיש, חדרי סמינרים ומרפאות, וגולת הכותרת – תצוגה היסטורית של אחוות אלפא-אומגה. במסגרת הכינוס הוסר הלוט גם מפסל “עץ השלום” בחזית הפקולטה לרפואת שיניים בירושלים, והפקולטה אף הצדיעה לאחוות אלפא-אומגה על תרומתה הרבה לאורך השנים באירוע חגיגי שנערך בתל-אביב.