גישושים ראשונים
היה זה שמואל לוין-אפשטיין אשר בכנס השנתי של אחוות אלפא אומגה בדטרויט ב-1946 — הכנס הראשון אחרי מלחמת העולם השנייה — יצר את הקשר בין הסתדרות רופאי השיניים בישראל לבין האחווה. בשנת 1949, בכנס אלפא אומגה בשיקגו, קיבל שמואל לוין-אפשטיין חברות של כבוד באחווה, וכך היה לחבר השני של אלפא אומגה מבין רופאי השיניים מישראל. הראשון היה בנו יעקב, שהצטרף לאלפא אומגה בהיותו סטודנט לרפואת שיניים בארצות הברית.
התארגנות הסניפים בישראל
בשנת 1954 החליטה הנהלת אלפא אומגה בארצות הברית להקים בישראל את נגידות מס׳ 20. יעקב לוין-אפשטיין מונה לנגיד (Regent) הראשון — המייסד והמארגן של האחווה בארץ.
ב-29 ביולי 1954, בעת ביקורו בארץ של הנשיא העולמי לואיס י. גלין, נערכה לכבודו קבלת פנים במועדון התיירות בטלביה, ובמסגרתה הושבעו חברי סניף ירושלים.
ארבעה-עשר חברי סניף ירושלים נכחו בטקס: הנגיד יעקב לוין-אפשטיין; שמואל לוין-אפשטיין, נשיא הסניף הירושלמי; והחברים חיים ברנט, משה גלזמן, אלכסנדר גרוסמן, בנו וויסברג, יעקב ירדני, י. לפידות, יצחק מיכמן, פריץ פריד, משה רבינוביץ, קורט רוזנצוויג, רודי רודברג ואינו שקי.
ב-1 באוגוסט 1954 הוקם סניף חיפה, ובו הושבעו תשעה חברים: ה. בראונשוויגר, קורט דנקוורט, דוד גוטמן, ה. לחמן, מ. צ׳יזיק, גיאורג וינטרניץ, י. ינאי (מזכרון יעקב), ק. צוקר וא. פקל.
ב-3 באוגוסט 1954 נערכה מסיבה גדולה בבית ציוני אמריקה בתל אביב, ובה הושבעו החברים: ב. בקר, ה. ברגר, מ. בינור, חיים איידלס, ג. גרוסמן, ל. הירש, משה מישורי, ה. נידרלנד, מ. סלפטר, אריה סרנת, יצחק זייפרט, אברהם זוסמן, ש. תג׳ר, מ. ווינרב וצ. זיידנר (הרשימה אינה שלמה).
מיד עם הקמת הסניפים בשלוש הערים הגדולות החלה להתארגן גם קבוצת סטודנטים בבית הספר לרפואת שיניים בירושלים, שנועדה לשמש עתודה מתמדת של חברים חדשים לאחווה. הסטודנטים התארגנו במסגרת סניף אלפא סיגמה. באוגוסט 1959, עם ביקורו בארץ של נשיא האחווה דוד דין לרגל סיום לימודיו של המחזור הראשון, הושבעו חברי אחוות הסטודנטים. נשיא אלפא סיגמה הראשון היה שמואל פרלמוטר, והחברים הראשונים היו יעקב ארליך, ישראל גלעדי, מיקי הלפט, אהוד מלברגר, צביקה מסנר, חיים סרנת, נתן פורטוגז ומוסיק קפלן.
סיפורו של אח ותיק
אריה סרנת מתל אביב, שכיהן כנגיד בשנים 1962–1965, הוא מהאחים הוותיקים בארץ, והוא מספר על ההתארגנות הראשונה:
״ההתלהבות להתאגד לאחווה הייתה גדולה. בהיותי סטודנט באוניברסיטת אילינוי ראיתי בשיקגו את פעילות האחווה והאחים, ואת זאת רציתי לראות גם כאן. ערכנו כינוסים במלונות; ילדי החברים הופיעו לפנינו בנגינה בחליל ובכינור ובשירה; קיימנו דיונים וקיבלנו את האורחים שהגיעו לבקר בארץ, והרגשנו שאנו עושים רבות לקידום בית הספר לרפואת שיניים. כל אורח שהגיע מחו״ל התארח אצלי — לקחתי אותו לסיורים, הצגתי אותו לפני החברים, והרגשנו שקשרנו קשרים עם מיטב רופאי השיניים היהודים מארצות הברית, קנדה ומקסיקו. הייתה לנו נחישות במטרה, וסיסמת האחווה — יהדות, מקצועיות ואחוותיות — התבטאה בכל צעד ושעל. לימים התרחבה האחווה הישראלית, ואלפא אומגה הפכה בתקופתנו לאחווה כלל-עולמית שכל רופא שיניים יהודי נחשב בה עמית. איש לא חסך טורח, כסף ועמל כדי להעלות את הפרויקט של בית הספר בירושלים. ואז גיליתי בענווה שאין צורך לשאול מה נותנת לי האחווה, אלא דווקא מה אני יכול לעשות למען האחווה. אשרי האיש שכל זה חווה.״
הקמת מפעל ״משלש״
בשנת 1976 הוקם ביוזמת נשיא סניף ירושלים, פרופ׳ אריה שטייר, ארגון ״משלש״ (מתנדבי שירות לטיפול שיניים) לנזקקים, יחד עם האגודה למלחמה בקדחת השיגרון בראשות גב׳ עליאש. בתחילה התנדבו 14 רופאי שיניים חברי אלפא אומגה, ועם הזמן התרחבו השורות עד ל-140 רופאים מירושלים שטיפלו בכ-2,000 נזקקים. בולטים במיוחד בפעילות זו היו הרופאים אריה שטייר, חיים פיטרוקובסקי, דוד בירקאן, משה קלמן, אדריאן בקר, נח שטרן ואילנה ברין. התארגנות דומה קמה גם בחיפה ובתל אביב, אם כי בהיקף קטן יותר.
בסוף שנות השמונים אימץ סניף חיפה את בית האבות הספרדי בנווה שאנן, ובימי שישי קיימו אחי האחווה החיפאית תורנות טיפולי שיניים לדיירים. בנוסף העניקה קבוצת רופאים מהסניף טיפולי שיניים למעוטי יכולת במרפאותיהם הפרטיות, בהפניית עיריית חיפה.
בשנת 1980 הצטרפה אלפא אומגה כשותפה לפרויקט שיקום השכונות של מדינת ישראל, וסייעה בהקמת מרפאות שיניים בשדרות, באשקלון, בקריית גת, בירושלים ובמקומות נוספים. האחווה שלחה רופאים מתנדבים מארצות הברית, מאנגליה ומצרפת, שרובם שהו בארץ כחודש, עבדו במרפאות וטיפלו באוכלוסיות מעוטות יכולת. במשך כחמש שנים הגיעו לארץ כ-160 רופאים מתנדבים, ואליהם הצטרפו גם חברי האחווה בישראל.
ספריית ההשאלה לסטודנטים
בשנת 1986 נוסדה בבית הספר לרפואת שיניים בירושלים ספריית השאלה לסטודנטים. מצד ישראל הוביל את המפעל עמי שמידט, בוגר צעיר של בית הספר, ובארצות הברית — רוני פיינמן מאטלנטה. מלבד ספרים כללה הספרייה גם סרטי וידאו קליניים באיכות גבוהה במיוחד. ב-1990 הוקמה ספרייה דומה גם באוניברסיטת תל אביב.
יום העיון ע״ש הרי זיכר
החל משנת 1992 מתקיים מדי שנה יום עיון לזכרו של ד״ר הרי זיכר, מגדולי האנטומים בכל הזמנים. זיכר, שפעל במקור באוניברסיטת וינה, ״נדלק״ על המפעל הציוני בזכות עמיתו מווינה, פרופ׳ ברנהרד גוטליב, ולפני פרוץ מלחמת העולם השנייה היגר לשיקגו. יום העיון מאורגן בכל שנה על ידי אחד הסניפים, ואיכות ההרצאות מושכת אליו חברים ואורחים רבים.
טקסי ההשבעה
בתחילה ערך את טקסי השבעת החברים החדשים הנשיא העולמי של האחווה, בביקורו השנתי בישראל. עם הזמן קיבל על עצמו האח נחמן בן-בסט את ניהול הטקס, וניהל אותו ברוח מסתורית — כנהוג במסדרים חשאיים מסוגם של הבונים החופשיים. בן-בסט ניהל את הטקסים שנים רבות והיה ל״משביע המיתולוגי״ של אלפא אומגה ישראל.
לימים ביקש בן-בסט מהאח אלי צור לקבל על עצמו את תפקיד המשביע, וצור הכניס שינויים בנוסח השבועה. אחריו נטל מוסיק קפלן את ניהול הטקס והנהיג טקס מודרני יותר, אם כי חלק מהמסתוריות נשמר. זכור לטובה טקס ההשבעה המרשים שערך קפלן בבור מים עתיק על המצדה — המורשת היהודית העתיקה של המקום הוסיפה הוד והדר לאירוע.
עם מינויו של ניסים לוי לנגיד שונה הטקס מקצה לקצה. לוי ביקש מנח שטרן לקבל על עצמו את הטקס ולערוך בו שינויים ברוח הזמן: לפני ההשבעה עצמה מוצגים למצטרפים החדשים, במצגת, העקרונות והסמלים של אלפא אומגה; אחר כך נערכת ההשבעה, והטקס מסתיים בשירת ״התקווה״ של כל הנוכחים.
כינוסים עולמיים של אלפא אומגה בישראל
הפעילות השנתית של אלפא אומגה העולמית מגיעה לשיאה בכינוס שנמשך שבוע — מסורת מפוארת של האחווה, המתקיימת בדרך כלל באחת מערי ארצות הברית. מאז 1972 מתקיים הכינוס מדי פעם גם בישראל, והכינוסים שנערכו בארץ לא נפלו באיכותם ובארגונם מאלה שבארצות הברית.
1972 — ״ירושלים של זהב״. הכינוס הראשון בישראל נערך במלון ״דיפלומט״ בירושלים, והיה הכינוס ה-65 של האחווה. המרשל היה יעקב לוין-אפשטיין וסגנו בנו וויסברג. השתתפו בו כ-600 חברים מחו״ל ובני משפחותיהם. זכור במיוחד טקס ״יזכור״ המסורתי לזכר האחים שהלכו לעולמם, שנערך ליד הכותל המערבי ותוכנן על ידי האח יוסי גולצ׳ין.
1979 — ״חלב ודבש״. הכינוס התקיים במלון הילטון בתל אביב, בשנה ה-72 לקיומה של האחווה. המרשל היה יהודה קאופמן וסגנו שלום זוסמן, והשתתפו בו כ-850 חברים מחו״ל ובני זוגם.
1989 — ״דוד המלך״. הכינוס התקיים במלון הייאט בירושלים, במלאות 82 שנה לאחווה. המרשל היה אדם שטבהולץ וסגנו דני קאופמן. בכינוס זה הושבע האח יהודה קאופמן לנשיא העולמי של האחווה — הנשיא הראשון של אלפא אומגה מחוץ לצפון אמריקה.
1998 — ״יובל הזהב״. הכינוס ה-91 של האחווה נערך לרגל מלאות 50 שנה למדינת ישראל. המרשל היה קולין גורפיל וסגניו לסלי סרברו וחגי סלוצקי, והשתתפו בו יותר מ-1,000 חברים מחו״ל ובני משפחותיהם. טקס ״יזכור״ המרשים נערך ביד ושם, בעמק הקהילות.
2007 — הכינוס ה-100. הכינוס התקיים במלון ״דיוויד אינטרקונטיננטל״ בתל אביב, בניצוחם של המרשלים חגי סלוצקי ודני קאופמן והגזבר אלדד הלפט, וציין את יובל המאה של אלפא אומגה. במסגרתו נחנכו שתי קומות חדשות בבית הספר לרפואת שיניים בירושלים — עם אולם הרצאות חדיש, חדרי סמינרים ומרפאות — ולצידן תצוגה היסטורית של האחווה. כמו כן הוסר הלוט מפסל ״עץ השלום״ בחזית הפקולטה, והפקולטה הצדיעה לאחווה על תרומתה לאורך השנים באירוע חגיגי בתל אביב.